זה אינו ייעוץ השקעות. המידע שנמסר מיועד למטרות חינוכיות ומידע בלבד ואינו מהווה המלצה לקנות או למכור כל מוצר פיננסי.
מינוף במסחר במניות הוא השימוש בכסף שאול כדי לקחת פוזיציה גדולה יותר ממה שהכסף המזומן של הסוחר היה מאפשר בדרך כלל. הסוחר מפקיד חלק מערך הפוזיציה כפיקדון, וה־Broker מלווה את השאר. הפוזיציה מתנהגת כאילו הסוחר מחזיק בכל הסכום, והרווח או ההפסד מחושבים על מלוא גודל הפוזיציה. המזומן שהסוחר הפקיד הוא הכסף היחיד שנמצא בסיכון, אך התשואה (חיובית או שלילית) מוגברת ביחס למינוף.
הדוגמה הבסיסית
לסוחר יש 10,000 אירו בחשבון ברוקראז' והוא רוצה לקנות מניה בשווי 30,000 אירו. הסוחר מפקיד 10,000 אירו מכספו שלו ומלווה 20,000 אירו מהברוקר. הפוזיציה היא פוזיציה לונג בשווי 30,000 אירו, והמזומן של הסוחר הוא ההון העצמי בפוזיציה. יחס המינוף הוא 3:1, כלומר שהפוזיציה היא פי שלושה מהכסף של הסוחר.
אם המניה עולה ב-10%, הפוזיציה שווה 33,000 אירו, והסוחר חייב לברוקר 20,000 אירו ועוד כל עלויות המימון. ההון העצמי של הסוחר הוא 13,000 אירו פחות המימון, כלומר תשואה של 30% על 10,000 האירו המקוריים. אם המניה יורדת ב-10%, הפוזיציה שווה 27,000 אירו, וההון העצמי של הסוחר הוא 7,000 אירו פחות המימון, כלומר הפסד של 30%.
המינוף 3:1 מגביר את התנועה של 10% לתנועה של 30% על הכסף של הסוחר. ההגברה פועלת בשני הכיוונים, והסוחר שנכון לגבי הכיוון של המניה משיג תשואה גדולה יותר מאשר פוזיציה ללא מינוף. הסוחר שטועה לגבי הכיוון מפסיד סכום גדול יותר.
כיצד ה־Broker מלווה את הכסף
ה־Broker מלווה את הכסף כנגד המזומן של הטריידר והעמדה עצמה. המזומן והעמדה הם הביטחונות עבור ההלוואה, ול־Broker יש זכות עיקול מובטחת בשניהם. אם העמדה נעה לרעת הטריידר, ההון העצמי בחשבון יורד, והאינטרס המובטח של ה־Broker הופך לחלק גדול יותר מהחשבון. אם ההון העצמי יורד מתחת לסף מוגדר (margin maintenance), ה־Broker מנפיק margin call.
ה־margin call הוא הדרך של ה־Broker לומר שההון העצמי של הטריידר כבר אינו מספיק כדי לתמוך בהלוואה. מבקשים מהטריידר להפקיד עוד מזומן, לסגור חלק מהעמדה, או את שניהם. אם הטריידר לא מגיב, ה־Broker סוגר את העמדה במחיר הזמין הגרוע ביותר, נועל את ההפסד, ומחייב בעמלה.
עלות ההלוואה
ההלוואה אינה בחינם. הסוחר משלם ריבית מימון על החלק המושאל, והריבית מפורסמת בעמוד המוצר של ה־Broker. הריבית היא בדרך כלל 2% עד 4% מעל ריבית המזומן של ה־Broker, והיא נצברת מדי יום. העלות משולמת בין אם הפוזיציה מרוויחה ובין אם מפסידה, והיא גורם ממשי שמכביד על התשואה.
עלות ההלוואה היא הסיבה הנפוצה ביותר לכך שפוזיציות ממונפות מניבות ביצועים נמוכים יותר מפוזיציות לא ממונפות לאורך אופקים ארוכים. סוחר שמחזיק פוזיציה ממונפת ביחס 3:1 למשך שנה ומייצר תשואה ברוטו של 10% על הבסיס מייצר תשואה של 30% × גורם המינוף פחות עלות המימון. עלות המימון היא 2% עד 4% על החלק המושאל, שהם 4% עד 8% על המזומן של הסוחר. העלות מצטברת, ומשולמת בין אם העסקה מנצחת ובין אם מפסידה.
יחס המינוף
יחס המינוף הוא גודל הפוזיציה חלקי המזומן של הסוחר. יחס מינוף של 2:1 פירושו שהפוזיציה היא פי שניים מהמזומן של הסוחר, ויחס מינוף של 5:1 פירושו שהפוזיציה היא פי חמישה מהמזומן של הסוחר. יחס המינוף הוא המכפיל על התשואה של הסוחר, והוא הפרמטר החשוב ביותר במסחר.
יחס המינוף נקבע על ידי ה-Broker ועל ידי הרגולטור. ה-Broker קובע את המינוף המרבי הזמין עבור המכשיר, והרגולטור קובע את המינוף המרבי הזמין לסוחרים קמעונאיים בתחום השיפוט של הסוחר. ESMA באיחוד האירופי מגבילה מינוף קמעונאי ל-1:5 עבור מניות מרכזיות, כלומר יחס מינוף של 5:1 או מרווח התחלתי של 20%. ל-FCA בבריטניה יש מגבלות דומות. Broker-ים מחוץ לחוף יכולים להציע מינוף גבוה יותר, אבל ההגנה הרגולטורית דקה יותר.
קריאת המרווח
קריאת המרווח היא המנגנון של ה-Broker לניהול ההלוואה. הקריאה מופעלת ברמת ה-margin maintenance, שבדרך כלל נמוכה יותר מה-margin הראשוני. עבור מניה אמריקאית גדולה עם margin התחלתי של 50% ו-margin תחזוקה של 25%, הפוזיציה נפתחת עם הפקדה של €5,000 על פוזיציה של €10,000, וקריאת המרווח מופעלת כאשר ההון העצמי של הסוחר יורד ל-25% משווי הפוזיציה, כלומר €2,500.
קריאת המרווח היא אירוע אמיתי עם השלכות אמיתיות. הסוחר שלא מגיב לקריאה נאלץ לסגור את הפוזיציה במחיר הזמין הגרוע ביותר, וההפסד ננעל. הסוחר שמגיב לקריאה על ידי הפקדת מזומן נוסף מבצע הימור כפול על פוזיציה מפסידה, וההימור הכפול הוא לעיתים רחוקות הצעד הנכון.
השימוש הכֵּנֶה במינוף
מינוף הוא כלי לעמדות טקטיות לטווח קצר, לגידור, וליעילות הון. הסוחר שמשתמש במינוף לצורך החזקה לטווח ארוך משלם את עלות המימון עבור כל תקופת ההחזקה, והעלות הזו היא גורם ממשי שמכביד על התשואה. הסוחר שמשתמש במינוף כהימור כיווני לא מגודר חשוף לירידת הערך המלאה של הפוזיציה, וירידת הערך יכולה להיות גדולה יותר מתקציב הסיכון של הסוחר.
הכלל הכֵּנֶה הוא לקבוע את גודל הפוזיציה לפי הסטופ והחשבון, ולהשתמש בכל מינוף שנדרש כדי לייצר את סיכון הדולרי הנכון. נתון המינוף הוא תוצאה של קביעת גודל הפוזיציה, ולא קלט. הסוחר שמסוגל לעשות זאת באופן עקבי משתמש במינוף בצורה נכונה. הסוחר שאינו יכול עושה שימוש במינוף כברירת מחדל, וברירת המחדל לעיתים רחוקות היא התשובה הנכונה.
משאבים קשורים
מאיפה להתחיל
אם אתם בוחנים מינוף עבור האסטרטגיה שלכם, התרגיל השימושי ביותר הוא לחשב את הסיכון בדולרים בנקודת העצירה, ולהשתמש במינוף הנדרש כדי לייצר את הסיכון הזה על פוזיציה קטנה. ההשוואה שלנו בין Broker מציגה את המינוף הזמין בכל Broker ואת הרגולטור שמפקח על החשבון, וביחד הם מראים לכם מה עומד על הפרק לפני שאתם פותחים את הפוזיציה.