זה אינו ייעוץ השקעות. המידע שנמסר מיועד למטרות חינוכיות ומידע בלבד ואינו מהווה המלצה לקנות או למכור כל מוצר פיננסי.
היתרונות והחסרונות של מוצרים ממונפים אינם סימטריים. היתרונות מותנים במקרה שימוש ספציפי. החסרונות חלים בכל פעם שהמוצר מוחזק מחוץ לאותו מקרה שימוש. הטעות שרוב הסוחרים הקמעונאיים עושים היא לקחת את היתרונות כאוניברסליים ולהתעלם מהחסרונות. הגישה הנכונה היא ללמוד את שתי הרשימות ולהשתמש במוצר רק כאשר היתרונות חלים.
הטיעון בעד מוצרים ממונפים
הטיעון המרכזי בעד מוצרים ממונפים הוא יעילות הון. ETF ממונף פי 2 על S&P 500 מאפשר לסוחר לבצע פוזיציה של 20,000$ עם 10,000$ במזומן, ובכך לשחרר את 10,000$ הנותרים עבור עסקה נוספת, גידור או מזומן. ההון ששוחרר הוא התועלת הכלכלית בפועל של המינוף, והיא ממשית. סוחר שיוכל להשקיע את ההון ששוחרר בתשואה צפויה גבוהה יותר מעלות המימון נמצא, תיאורטית, ביתרון.
הטיעון השני הוא נגישות. מוצרים ממונפים שעוקבים אחר מדדים זרים, סקטורים ייעודיים או מניות בודדות תנודתיות מעניקים לסוחרים פרטיים חשיפה שלרוב הייתה דורשת חשבונות ברוקראז׳ זרים, המרת מטבע או הון מינימלי גבוה יותר. המוצר אינו בחינם, אבל הוא זול בהרבה מהחלופה.
הטיעון השלישי הוא דיוק טקטי. סוחר בעל ראייה רב־יומית לגבי סקטור מסוים יכול להשתמש ב־ETF סקטור ממונף פי 2 כדי להתאים את גודל הפוזיציה לראייה, במקום להחזיק סל מניות ולבצע איזון מחדש. המוצר הוא העסקה.
הטיעון הרביעי הוא גידור. פוזיציה שורט במוצר הפוך פי 1 היא דרך נקייה לגדר תיק ארוך דרך חלון סיכון ידוע. העלות היא ריבית המימון בתוספת שגיאת העקיבה, שלרוב קטנה עבור המדדים המרכזיים.
הטיעון נגד מוצרים ממונפים
הטיעון הראשון הוא דעיכת האיפוס היומי. מוצרים ממונפים שמכוונים למכפיל יומי מתאפסים מחדש בסגירה. בשוק שטוח או תנודתי, האיפוס היומי מייצר תשואה נמוכה יותר מהתשואה של הבסיס, ולעיתים אף שלילית. ההשפעה קטנה בכל יום וגדולה לאורך שבועות או חודשים. משקיע קנה והחזק ב-ETF ממונף פי 2 על S&P 500 לאורך תקופה של חמש שנים כמעט תמיד יפגר אחרי פי שניים מהתשואה של הבסיס, לעיתים קרובות בפער משמעותי.
הטיעון השני הוא סיכון פערים (gap risk). המוצר מאוזן מחדש בסגירה, אבל הסוחר עשוי להחזיק דרך פער בפתיחה של היום הבא. ירידה של 3% בפער על הבסיס מייצרת הפסד גדול יותר ממה שהמהלך היומי של פי 2 או פי 3 היה מרמז, משום שהאיזון מחדש לא התרחש. התוצאה היא ירידת ערך חדה שאינה מכבדת את הסטופ של הסוחר.
הטיעון השלישי הוא עלות ההחזקה (cost of carry). ריבית מימון שנתית של 4% על פוזיציה ממונפת פי 3 היא בערך 8% בשנה על ההון של הסוחר. העלות מצטברת, ומשולמת בין אם העסקה מנצחת ובין אם מפסידה. עבור החזקות ארוכות, עלות ההחזקה לבדה יכולה לייצר תשואה שלילית על ההון של הסוחר גם כאשר הבסיס שטוח.
הטיעון הרביעי הוא שהמוצר אינו מתאים לאופק הזמן. מוצר ממונף שמוחזק במשך שנים אינו השקעה. זה הימור ממונף על כך שהבסיס לא יראה אשכול תנודתיות, פער, או תקופה ארוכה של תנודתיות גבוהה. רוב הסוחרים הקמעונאיים שמחזיקים מוצרים ממונפים לטווח ארוך אינם מודעים לכך שהם מבצעים את ההימור הזה.
הטיעון החמישי הוא שהמוצר אינו מתאים לסוחר. סוחר עם אסטרטגיה ארוכת טווח, בעלת מחזור נמוך, לא צריך מוצר ממונף. התשואה הלא-ממונפת היא בגודל הנכון, ועלות ההחזקה היא גרר מיותר. המינוף הוא כלי עבור הסוחר שיודע להשתמש ביעילות ההון, ולא ברירת מחדל עבור מי שאינו יכול.
כלל ההחלטה
השתמש במוצר ממונף כאשר תקופת ההחזקה קצרה, הגודל של הפוזיציה מותאם לסטופ, וההון המשוחרר מושקע בתשואה צפויה גבוהה יותר מאשר עלות המימון. אל תשתמש במוצר ממונף כאשר תקופת ההחזקה ארוכה, הפוזיציה אינה מגודרת, והסוחר מחזיק בה מתוך הרגל ולא מתוך אסטרטגיה.
משאבים קשורים
מאיפה להתחיל
אם אתם מחליטים האם מוצר ממונף מתאים לאסטרטגיה שלכם, השאלה הקלה יותר היא האם המוצר מותר בתחומי השיפוט שלכם במסגרת תקרת המינוף של הרגולטור שלכם. ההשוואה שלנו בין Broker מציגה את המינוף הזמין בכל Broker ואת הרגולטור שמפקח על החשבון, וביחד הם מבהירים מה עומד על הפרק לפני שמתחילים לקבוע את גודל הפוזיציות.
שאלות נפוצות על היתרונות והחסרונות של מוצרים ממונפים במסחר במניות
האם מוצרים ממונפים מתאימים למתחילים?
בדרך כלל, לא. פרופיל הסיכון הוא אסימטרי, העלויות מצטברות בדרכים עדינות, וסיכון הפערים קשה להערכה עבור סוחר חדש. מתחיל בדרך כלל ייטיב אם יתחיל בעמדה לא ממונפת בגודל שמתאים לסיכון הנכון לכל עסקה, ורק לאחר שמיושעת משמעת קביעת גודל העמדה להוסיף מינוף.
איך האיפוס היומי עובד בפועל?
בסיום כל יום מסחר, המוצר הממונף מאזֵן מחדש לרמת המכפיל היעד שלו ביחס לנכס הבסיס. אם נכס הבסיס עלה ב־1% במהלך היום, מוצר 2× יעלה ב־2%. ביום שלאחר מכן, המוצר מתחיל מהרמה החדשה, והמכפיל 2× מוחל על אותה רמה. עם הזמן, בשוק תנודתי (צ’ופי), האיפוס הזה מייצר תשואה הנמוכה מ־2× מהתשואה המצטברת של נכס הבסיס.
מה ההבדל בין ETF ממונף לבין CFD ממונף?
- ETF ממונף הוא קרן הנסחרת בבורסה, מפוקחת כקרן, עם דף עובדות מפורסם ואיזון מחדש יומי.
- CFD ממונף הוא חוזה מול הBroker, ללא מבנה של קרן וללא איזון מחדש יומי. המינוף של ה-CFD נקבע לפי דרישת המרווח, ולא לפי יעד של קרן.
שני המוצרים מתנהגים בצורה שונה סביב דיבידנדים, פעולות תאגידיות, ומימון לילה.
האם כדאי לי להשתמש במוצר ממונף לצורך הכנסה?
ברוב המקרים, לא. עלות המימון של החלק הממומן היא גורם שמכביד בפועל, וההכנסה ממעמד ממונף נמוכה מההכנסה ממעמד לא ממונף לאחר שמקזזים את עלות המימון. המינוף מגביר את התשואה על שינוי המחיר, לא את התשואה (yield).
האם אני יכול להפסיד יותר מהחשבון שלי עם מוצר ממונף?
עם מוצר ממונף שממומן במזומן, התשובה היא לא. המוצר יכול להגיע לאפס, ואתה מפסיד את כל ההוצאה במזומן, אבל אינך יכול להיות חייב כסף לברוקר. עם CFDs ממונפים או פוזיציית מרג׳ין שיכולה לרדת מתחת לאפס, התשובה היא כן. הברוקר יכול לדרוש כספים נוספים, והפוזיציה יכולה להפיק יתרה מתחת לאפס בשוק מהיר. המנגנון של המוצר חשוב.