אילו אסטרטגיות יכולים סוחרים להשתמש בהן כדי למנף את מדד מחירי הסיטונאות

מדד מחירי הייצור (WPI) מודד את השינוי במחירים ברמת היצרן, והוא אות מאקרו שימושי לסוחרים שרוצים למצב את עצמם לפני נתוני האינפלציה.

כתב ויתור

זה אינו ייעוץ השקעות. המידע שנמסר מיועד למטרות חינוכיות ומידע בלבד ואינו מהווה המלצה לקנות או למכור כל מוצר פיננסי.

הגרסה האנגלית של אזהרות סיכון אלה היא מחייבת. התרגומים מסופקים מטעמי נוחות בלבד.

מדד מחירי היצרן (WPI) מודד את השינוי הממוצע במחירים ברמת היצרן, לפני שהמחירים מגיעים לצרכן. המדד מתפרסם על ידי סוכנויות סטטיסטיקה לאומיות, והוא מהווה אות מאקרו שימושי לסוחרים שרוצים למצב את עצמם לפני נתוני האינפלציה. ה-WPI קשור קשר הדוק למדד מחירי היצרן (PPI) בארה״ב, ושני המדדים משמשים לעיתים קרובות לסירוגין. ה-WPI קולט את מחירי הסחורות ברמת הסיטונאות, והמדד הוא אינדיקטור מוביל לאינפלציה צרכנית.

כיצד ה-WPI מורכב

ה-WPI מורכב מסל של מחירי סיטונאות, שמשוקלל בהתאם לחשיבות של כל פריט במשק הסיטונאי. הסל כולל חומרי גלם, מוצרים ביניים ומוצרים מוגמרים ברמת היצרן. המשקלים מבוססים על הערך של הפריטים שנמכרים ברמת הסיטונאות, והם מתעדכנים מעת לעת כדי לשקף שינויים בכלכלה.

ה-WPI מתפרסם מדי חודש, והפרסום הוא אירוע מרכזי עבור סוחרים שעוקבים אחר נתוני אינפלציה. הפרסום כולל את המספר המרכזי, את המספר הליבה (ללא מזון ואנרגיה), ואת הפירוט לפי קטגוריה. הסוחרים שעוקבים אחר הפרסום מחפשים הפתעות, וההפתעות מזיזות שווקים.

ה-WPI שונה ממדד המחירים לצרכן (CPI), שמודד את שינוי המחירים ברמת הצרכן. ה-WPI הוא אינדיקטור מוביל של ה-CPI, משום ששינויים במחירי הסיטונאות מועברים בדרך כלל למחירי הצרכן עם השהיה. ההשהיה היא בדרך כלל כמה חודשים, והסוחר שמצפה להעברת ההשפעה יכול להיערך מראש לפני פרסום ה-CPI.

אסטרטגיות לשימוש ב-WPI במסחר במניות

האסטרטגיה הראשונה היא לסחור בענפים שנחשפים ביותר לתנועת ה-WPI. WPI עולה מסמן עלויות תשומה עולות, והענפים עם עלויות תשומה גבוהות (תעשייה, חומרי גלם, אנרגיה) הם החשופים ביותר. סוחר שמצפה ל-WPI עולה יכול לקצר את הענפים עתירי עלויות התשומה ולרכוש את הענפים עתירי עלויות נמוכות (שירותים, טכנולוגיה). זהו מסחר של ערך יחסי, והמסחר נהנה מהפיזור בתשואות הענפים.

האסטרגיה השנייה היא לסחור בתגובה של הבנק המרכזי ל-WPI. WPI עולה מסמן אינפלציה עולה, והבנק המרכזי עשוי להגיב באמצעות העלאת ריבית. סוחר שמצפה לתגובה תקיפה (hawkish) יכול למצב את עצמו עבור מטבע חזק יותר ועקום תשואות שטוח יותר. זהו מסחר מאקרו, והמסחר נהנה מהפיזור בתשואות בין מחלקות הנכסים.

האסטרטגיה השלישית היא לסחור ברכיב ההפתעה של פרסום ה-WPI. סוחר שיש לו מודל שמנבא את מספר ה-WPI יכול למצב את עצמו לפני הפרסום, ולנקוט בעמדה שמרוויחה מההפתעה. המודל מבוסס על הקשר ההיסטורי בין ה-WPI לבין משתנים מאקרו אחרים (מחירי נפט, מחירי סחורות, תנועות במטבע). המודל אינו מושלם, ועל הסוחר לצפות לאחוז קטן של עסקאות מפסידות.

האסטרגיה הרביעית היא להשתמש ב-WPI כפילטר עבור עסקאות אחרות. סוחר שיש לו השקפה ספציפית על מניה יכול להשתמש ב-WPI כפילטר כדי להחליט אם המניה נמצאת בסביבה מאקרו חיובית. מניה שנפגעת מעלויות תשומה עולות קשה יותר למסחר בסביבת WPI עולה, וייתכן שהסוחר ירצה להמתין לסביבה חיובית יותר לפני כניסה לעמדה.

המגבלות של אסטרטגיות מבוססות WPI

המגבלה הראשונה היא שה־WPI הוא אינדיקטור שמסתכל לאחור. ה־WPI מודד את השינוי במחירים שכבר התרחשו, והמדד אינו מנבא את העתיד. סוחר שמשתמש ב־WPI כאינדיקטור קדימה עושה הנחה שהמגמה תימשך, וההנחה הזו יכולה להתברר כשגויה.

המגבלה השנייה היא שה־WPI נתון לעדכונים (revisions). פרסום ה־WPI הראשוני לעיתים קרובות מתוקן בחודשים שלאחר מכן, והתיקונים יכולים להיות משמעותיים. סוחר שפועל על סמך הפרסום הראשוני חשוף לעדכון, והעסקה יכולה לנוע נגד הסוחר כאשר מתפרסם התיקון.

המגבלה השלישית היא שה־WPI מתואם עם משתנים מאקרו־כלכליים אחרים. סוחר שמסחר ב־WPI למעשה מסחר באופן משתמע בסביבה המאקרו־כלכלית הרחבה יותר, והעסקה אינה הימור טהור על WPI. סוחר שרוצה לבודד את ההימור על WPI צריך לשלוט במשתנים האחרים, והשליטה הזו קשה להשגה בפועל.

המגבלה הרביעית היא שה־WPI לא תמיד מהווה אינדיקטור מוביל לאינפלציית הצרכנים. ההעברה (pass-through) ממחירי הסיטונאות למחירי הצרכן תלויה בענף, במדינה ובתקופת הזמן. סוחר שמניח העברה יציבה חשוף לסיכון שההעברה תשתנה, והעסקה יכולה לנוע נגד הסוחר.

כיצד לנהל את הסיכון

התשובה הכנה היא להשתמש ב-WPI כקלט אחד מתוך רבים, ולא כבסיס הבלעדי לעסקה. הסוחר שיש לו ראייה ממוקדת במניה, ראייה סקטוריאלית, וראייה מאקרו (כולל ה-WPI) משתמש ב-WPI בצורה נכונה. הסוחר שיש לו רק ראיית WPI חשוף למגבלות של ה-WPI, והעסקה שבירה.

התשובה השנייה היא להקצות לעסקת ה-WPI גודל קטן מתוך החשבון. ה-WPI הוא משתנה מאקרו, והיתרון של הסוחר במשתנה מאקרו הוא בדרך כלל קטן. הסוחר שמקצה לעסקה 5% או 10% מהחשבון חשוף להפסד קטן אם העסקה שגויה, וההפסד בר־שחזור. הסוחר שמקצה לעסקה 50% או 100% מהחשבון חשוף להפסד גדול, וההפסד יכול להיות קשה להתאושש ממנו.

משאבים קשורים

מאיפה להתחיל

אם אתם בוחנים את ה-WPI כאות מסחר, התרגיל השימושי ביותר הוא לבצע סימולציית עבר (backtest) של אסטרטגיה פשוטה המבוססת על WPI על נתונים היסטוריים, ולהעריך את התוצאה. הרשימה שלנו של השוואת Broker מציגה את כיסוי הנכסים ואת המחקר בכל Broker, וביחד הן מבהירות מה עומד על הפרק לפני שמתחילים לסחור.