זה אינו ייעוץ השקעות. המידע שנמסר מיועד למטרות חינוכיות ומידע בלבד ואינו מהווה המלצה לקנות או למכור כל מוצר פיננסי.
מנהל משמורת, בהקשר של חשבון מסחר במניות, הוא הגורם שמחזיק את ניירות הערך של הסוחר בנפרד מה־Broker. ההפרדה נדרשת על ידי הרגולטור ברוב תחומי השיפוט, וההגנה היא ממשית. המזומן וניירות הערך של הסוחר מוחזקים בחשבונות מופרדים אצל מנהל המשמורת, ומנהל המשמורת הוא ישות משפטית שונה מה־Broker. אם ה־Broker נכשל, נכסי הסוחר מוחזקים על ידי מנהל המשמורת, והסוחר יכול להעביר את הנכסים ל־Broker אחר.
מה עושה נאמן (custodian)
המשימה הראשונה של הנאמן היא להחזיק את ניירות הערך. הנאמן מנהל רישום של אחזקותיו של הסוחר, והוא אחראי לשמירה על ניירות הערך. הנאמן הוא ישות מפוקחת, בדרך כלל בנק מדרג ראשון או נאמן מומחה, והנאמן כפוף לאותו פיקוח רגולטורי כמו Broker.
המשימה השנייה היא לבצע את הסליקה של העסקאות. כאשר סוחר קונה מניה, הנאמן מקבל את המניות מהנאמן של המוכר ומזכה אותן בחשבון של הסוחר. כאשר סוחר מוכר, הנאמן מחייב את המניות ומזכה את החשבון במזומן. תהליך הסליקה הוא בדרך כלל T+1 או T+2 בשווקים מרכזיים, והנאמן הוא הגורם שמטפל בסליקה.
המשימה השלישית היא לטפל באירועים תאגידיים. כאשר מניה בחשבון של הסוחר משלמת דיבידנד, הנאמן מזכה את הדיבידנד ביתרת המזומן של הסוחר. כאשר המניה מתפצלת, הנאמן מתאים את עמדת הסוחר. כאשר החברה נרכשת, הנאמן מטפל בתמורה במזומן או במניות. הנאמן הוא הגורם שמנהל את האירועים התאגידיים עבור הסוחר.
המשימה הרביעית היא לספק דוחות. הנאמן מספק את הדוח החודשי, את הדוח השנתי ואת הדיווח לצורכי מס. הדוחות הם הרישום העיקרי של הסוחר לגבי האחזקות, והדוחות הם הבסיס להגשת הדיווח למס של הסוחר.
למה ההפרדה חשובה
ההפרדה חשובה משום שהיא מגינה על נכסי הסוחר במקרה של כשל של ה־Broker. ה־Broker מחזיק את המזומנים והניירות הערך של הסוחר בחשבון מופרד אצל ה־custodian, והנכסים אינם חלק מעיזבון ה־Broker. הנאמן של ה־Broker שנכשל יכול להחזיר את הנכסים לסוחר, או שהסוחר יכול להעביר את הנכסים ל־Broker אחר, וההעברה בדרך כלל חלקה.
ללא ההפרדה, נכסי הסוחר היו הופכים לחלק מעיזבון ה־Broker, והסוחר היה נושה רגיל של ה־Broker. תביעת הנושה הרגיל נמצאת בתחתית רשימת הקדימויות, וההחזר בדרך כלל נמוך בהרבה מהתביעה של הסוחר. הסוחר שמחזיק נכסים אצל Broker שאינו כפוף לכללי ההפרדה חשוף לסיכון ממשי לאובדן במקרה של כשל של ה־Broker.
ההפרדה נדרשת על ידי הרגולטור ברוב תחומי השיפוט. הרגולטור קובע את הכללים להפרדה, וה־Broker נדרש לציית. הכללים משתנים בין תחומי שיפוט, אך העיקרון זהה: נכסי הסוחר מוחזקים בנפרד מנכסי ה־Broker, ולסוחר יש תביעה ישירה על הנכסים המופרדים.
כיצד נבחר הנאמן
ברוב המקרים, ה-Broker בוחר את הנאמן, ולסוחר אין אמירה בעניין. ל-Broker יש הסכם עם בנק ברמת tier-one או עם נאמן מומחה, וה-Broker מפקיד את נכסי הסוחר אצל הנאמן שנבחר. הבחירה היחידה של הסוחר היא לבחור Broker שמשתמש בנאמן מוכר ואמין.
הבחירה של הנאמן תלויה במודל העסקי של ה-Broker. Broker בשירות מלא בדרך כלל משתמש בבנק ברמת tier-one כנאמן, והבנק הוא ישות משפטית נפרדת מה-Broker. Broker מוזל עשוי להשתמש בבנק ברמת tier-one, בנאמן מומחה, או ב-sub-custodian בשוק זר. האימות היחיד של הסוחר הוא לבדוק בתיעוד של ה-Broker את שם הנאמן ואת כללי ההפרדה.
בחירה נוספת היא להשתמש ב-Broker שמציע כמה אפשרויות לנאמן. חלק מה-Brokers מציעים בחירה של נאמן, והסוחר יכול לבחור את הנאמן שמתאים לצרכים שלו. הבחירה היא בדרך כלל בין בנק ברמת tier-one (עם עמלות גבוהות יותר והגנה חזקה יותר) לבין נאמן מומחה (עם עמלות נמוכות יותר והגנה מעט חלשה יותר). על הסוחר לשקול את פשרת העלות-תועלת לפני הבחירה.
הטיעון בעד שומר נכסים נפרד
שומר נכסים נפרד הוא שימושי כאשר הסוחר רוצה הפרדה חזקה יותר של הנכסים. סוחר שמחזיק תיק גדול, עם נכסים משמעותיים בסיכון, עשוי לרצות שומר נכסים נפרד שאינו קשור לברוקר. שומר הנכסים הנפרד גובה עמלה, והעמלה היא העלות של ההגנה החזקה יותר.
שומר נכסים נפרד הוא גם שימושי כאשר הסוחר רוצה להשתמש במבנה משמורת מסוים. סוחר שמחזיק נכסים בשוק זר עשוי לרצות תת-שומר נכסים באותו שוק, ותת-השומר הוא הגורם שמחזיק את הנכסים בתחומי השיפוט המקומיים. תת-השומר הוא בדרך כלל בנק מדרג ראשון בשוק הזר, והוא כפוף לרגולטור בשוק הזר.
הטיעון נגד שומר נכסים נפרד הוא העלות. שומר הנכסים הנפרד גובה עמלה, והעמלה היא פגיעה ממשית בתשואה. סוחר עם תיק קטן בדרך כלל עדיף לו להסתמך על שומר הנכסים המוגדר כברירת מחדל של הברוקר, והוא משלם עמלה קטנה (או ללא עמלה) עבור ההפרדה. סוחר עם תיק גדול הוא זה שמרוויח מההגנה החזקה יותר.
כיצד לאמת את הנאמן
התשובה הכנה היא לשאול את Broker. ה-Broker נדרש לחשוף את הנאמן, והחשיפה נמצאת בדרך כלל במסמכי פתיחת החשבון. בנוסף, הטריידר יכול לבדוק את אתר ה-Broker, והוא יכול לאמת את הסטטוס הרגולטורי של הנאמן באתר של הרגולטור.
התשובה השנייה היא לקרוא את מסמכי ההפרדה. ה-Broker נדרש לספק מסמכים בנוגע לכללי ההפרדה, והמסמכים מסבירים כיצד הנכסים של הטריידר מוחזקים, מהי רמת ההגנה, ומהו מסלול ההתאוששות במקרה של כשל של ה-Broker. על הטריידר לקרוא את המסמכים לפני מימון החשבון.
משאבים קשורים
מאיפה להתחיל
אם אתם בוחרים Broker, התרגיל השימושי ביותר הוא לבדוק את ה-custodian, את כללי ההפרדה ואת מסלול ההתאוששות. המדריך שלנו השוואת ברוקרים מציג את ה-custodian של ה-Broker ואת מדיניות ההפרדה, וביחד הם מראים לכם איזה סוג הגנה קיים עוד לפני שאתם מממנים את החשבון.